<h1>ארחות חיים הלכ' חמץ ומצה סימנים נ'—נ"א</h1>
<h2>דף מה.</h2>
בצק שבסדקי עריבה אם יש כזית במקום א' והוא במקו' העשוי לחזק דהיינו בשוליה חייב לבע' ואם אין כזית במקו' א' והוא במקו' שאין עשוי לחזק דהיינו בדפניה חייב לבער. היו ב' חצאי זתים במקום העשוי לחזק בשני מקומו' וחוט של בצק ביניהם רואין כל שאילו ינטל החוט ניטלין עמו חייב לבער בד"א בעריב' אבל בבית כל שאם ינטל אין נטלין עמו חייב לבער לפי שפעמים מקבץ אותן. והר"פ ז"ל כתב בשם ר' יחיאל מפרי"ש דאיכא חילוק בין כלי לבית כדאמרינן בירושלמי הסל מצרף ולא הבית מצרף ולכך איכא חששא אשפתא דאגנא בפחות מכזית כגון שאינו עשוי לחזק לפי שהכלי מצרף ולכך אע"ג דליכא כזית במקום א' כיון דאיכא כזית בין הכל חייב לפי שהכלי הוא מצרף כאלו היה כל הכזית במקום א' וחייב לבער ולכך אותן עריבות שלשין בהן חמץ כל השנה אין לסמוך על שרוחצין אותן בחמין ומנקרין אותן מן החמץ כי אי אפשר לנקר כל כך שלא ישאר בהן חמץ כדי לצרף להיות חמץ בכזית בין הכל והכלי מצרף כדפרישית. אבל צריך ליתנן לעכו"ם במתנה עד לאחר הפסח או לטוחן בטיט עכ"ל. הלכך ראוי להזכיר הנשים העריבות ולשטף אותן יפה יפה ואע"פי שאין משתמשין בהן במצה ואותן שמניחות אותן מפני הטורח ומפקירות בבית העכו"ם איסורא עבדין דבכל מקום שהן של ישראל הן ואע"ג דביטל ליה דהא לית ליה למסמך אביטול בחמץ מזומן. והבצק אשר בשולי החבית כתב הר"י מקור' ז"ל אם נתנה ל' יום לפני הפסח מותר היין לשתות בפסח לפי שכבר נתייבש הבצק קודם הפסח אבל תוך ל' יום יש לחוש והר"פ ז"ל כתב שאסור לשתות יין אם לא נתן הבצק קודם הפסח שני חדשים.
